בני ואני תמיד צוחקים על כך שבילדותו הייתי חוזרת ואומרת: "תעשה מה שאני אומרת, לא מה שאני עושה". (עם השנים גם התווספף למשפט: "אל תעשה לא מה שאני אומרת ולא מה שאני עושה").
לאחרונה נזכרתי בזה בהקשר למגרות ארון הכיור בחדר הרחצה שלי.
חודשים שאני חייבת לסדר/מיין/ לנקות. אני יועצת פנג שוואי מנוסה, והחומר ידוע ומוכח, אולם גם כאן זה קרה: אמרתי ולא עשיתי.
כל פעם שפתחתי מגרות בזבזתי זמן בחיפושים, נתקלתי בעומס לא ברור מול העיניים, ובעיקר מאוד כעסתי על עצמי.
אז בסופ"ש האחרון סוף סוף הגיע הרגע. תוך שעה חל מהפך.
שקית שלמה של פג תוקף למיניהם, והמון דברים שכבר לא בשימוש, מצאו את דרכם לפח.
עכשיו כשאני פותחת מגרות, אני מרגישה לא פחות מאשר במלון 5 כוכבים.
היה שווה, לא?
אגב, אם תהיתם לגבי תוצאות שיטת החינוך המשונה שלי, נרשמה הצלחה מרובה
.
Comments